פורים זה החג שלי!!. אני מאוד אוהבת לתפור. להפוך דמיון למציאות- ובמיוחד כשזה בא בדיאלוג עם מישהו אחר. הילדים שלי מביאים איזושהי פנטזיה וביחד אנחנו חושבים איך הופכים אותה למשהו אמתי. אני מתה על התהליך הזה. זאת הרפתקה, כל הזמן נפגשים בבעיות ואתגרים, אבל תמיד גם יש פתרונות פשוט צריך לחפש אותם. אז נכון, לא תמיד בא להם על המסע הזה ולפעמים הם מעדיפים תחפושת מוכנה, לפעמים צריכים אותי בשביל שפצורים או אלתורים... אבל זה העניין- השיתוף פעולה.
הזיכרונות מהחג הם דבר חי בתוכי, זכרונות מאוד ברורים וחדים ששותפים אותי בגאווה וובשמחה. חיוך גדול במיוחד מאיר את פני כשאני נזכרת איך הבן שלי בן ה- 10 הכריז שהוא רוצה להתחפש ל חייל ממשמר המלכה.
מאוד התרשמתי מהאתגר שהציב בפני. ישר הדפסתי תמונה. יחד התבוננו בה ופרקנו אותה לפרטים, מה נצטרך להכין: ז׳קט אדום מרשים עם סיומת של סרט פספול (כדר) לבן, דרגות, כותפות שחורות, כפתורים מזהב, חגורה לבנה עם אבזם זהב, מכנסיים שחורים, כובע פרווה שחור מפואר, מגפיים שחורים... ״ורובה!״ הוסיף איתמר.
ניגשתי לעבודה: חיפשתי את הבדים הנכונים, הכפתורים המתאימים, הפרווה השחורה לכובע. וידאנו שיש את הכול, קיבלתי את האישור של איתמר, שזה נראה מתאים ויש לנו הכל, ״אבל אל תשכחי שצריך גם רובה, הוא הזכיר לי״. התייחסתי אל הפרויקט מאוד ברצינות ולא התכוונתי לחפף!. מצאתי את הגזרה לז׳קט, עשיתי את ההתאמות, שיראה בול. למדתי איך מחברים סרט פספול בקצה הבגד. תפרתי ז׳קט אליפות!!, מכנסיים, כובע, מצאתי מגפיים... איתמר נראה קצת מודאג- ״שלא נשכח את הרובה..., ראיתי רובה בקניון״. הלכנו לקניון וקנינו את הרובה. הוא היה יקר... אבל הוא היה בול להשלמת הפרוייקט.
איתמר לבש את התחפושת ועמד זקוף עם הרובה. חיוך גדול התפשט לו על הפנים. זרחתי מאושר. כל כך הייתי גאה ומאושרת. איזה תהליך עשינו, עשיתי... היה פורים מאוד מוצלח. בערב, אחרי שחזר מבית הספר, אחרי שהסתיימו החגיגות ישבנו כולנו סביב השולחן והחלפנו חוויות. וככה פתאום עלתה לי בראש השאלה למה בעצם? מה פתאום??. פניתי אל איתמר ושאלתי אותו: ״תגיד, מאיפה קיבלת את הרעיון להתחפש לחייל ממשמר המלכה??״. ״רציתי את הרובה״ הוא ענה לי בפשטות וחייך חיוך מבויש.
חלון הזדמנויות קסום נפתח עם פורים, פתח להגשמת משאלות. המשאלות שלי, המשאלות של הילדים. איתמר קלט את העניין והבין שכדי להשיג את הרובה הוא צריך לחבר אותו לסיפור, לתחפושת וככה כולנו יצאנו מרוצים. והרובה הזה לא היה סתם עוד רובה צעצוע שקיבל מתנה, אלא חלק מהזיכרון שלנו, משהו שנשאר.
פורים שמח!
