לפני מספר שבועות התארחתי בכתה של ילדי ו׳ ודיברתי אתם קצת על העבודה שלי כמדריכת הורים ועל גיל ההתבגרות. שרטטתי קו על הלוח- כשבצד אחד כתבתי ילד ובצד השני אדם בוגר. ביקשתי מהם להגיד איזה תכונות צריכות להיות לאדם הבוגר הזה שבקצה התהליך, ביקשתי שיתארו אותו. הילדים התחילו לזרוק: ׳שידע לקבל ביקורת׳, ׳שידע להסתדר עם אנשים׳, ׳שיהיה רגיש ואמפתי לאחרים׳, ׳שיהיה אחראי׳, ׳שתהיה לו עבודה׳, ׳שיהיה שמח׳, ׳שידע להקשיב׳, ׳שיהיה אדם טוב׳...... הייתי מוקסמת! איזה ילדים חכמים!. ואז אחת הילדות שקלטה לאן אני מכוונת את הדברים, הרימה יד ואמרה: ״זה נורא מפחיד להיות לגמרי עצמאיים. מפחיד להיות גדולים״. ״נכון!״ חשבתי בקול, ״בגלל זה, זה לא קורה ביום אחד, זה לוקח זמן... צריך זמן לצמוח ולהבשיל. התפקיד שלנו ההורים ושל עוד הרבה אנשים ללוות ולעמוד לצדכם בתהליך״.
הילדה הזאת חשה מה עומד מאחורי המלה הנחשקת ׳עצמאות׳, העצמאות שאנחנו חוגגים ושאליה אנחנו מייחלים. היא חשה את ההתנתקות מחבל התבור של הבית והיציאה לעולם. עצמאות על פי מלון אבן שושן אומרת: ״עמידה ברשות עצמו, אי תלות באחרים, אוטונומיה... הכושר לשאת את עצמו, לא להיות נזקק לעזרת אחרים״. לא פשוטה העצמאות הזאת. מצד אחד יש בה תחושה של חופש, שחרור... אבל מצד שני יש מחיר לא פשוט שמתלווה אליה, לקיחת אחריות. אומץ ותעוזה ללכת בדרכך.
אנחנו מקבלים את הילדים כשהם מאוד קטנים. תלויים בנו, זקוקים לנו באופן טוטאלי: לחום גופנו, למבט שלנו, לתזונה... ובהמשך באמצעות הבסיס הבטוח שאנחנו מספקים להם, הצורך לצאת, ללמוד ולחקור את העולם מתחזק. הצורך לגדול הוא צורך פנימי מאוד חזק שבוער מבפנים. בחממה של הבית, הילדים לומדים על עצמם, על הכוחות שלהם, הייחודיות שלהם, קולות שונים שקיימים בתוכם. יש ילדים שמאוד זקוקים לעצמאות ויש ילדים שיותר חוששים ממנה. העניינים נהיים הרבה יותר מורכבים כשמגיע גיל ההתבגרות. בגיל ההתבגרות הצורך הזה לצאת לדרך עצמאית מתחיל ממש לבעור והאש לעיתים משתוללת. לצאת מהבית, לנסות, להתנסות... להתנתק מהמשפחה, למרוד במוסכמות, לפקפק באמיתות... . הם כועסים, רוצים דברים ופחות מקשיבים לנו, אבל דווקא אז הנוכחות שלנו הכי חשובה. הם עדיין לא בשלים. גם אם הם חושבים, גם אם זה קשה- הם צריכים אותנו שם.
וויניקוט, הפסיכולוג האהוב עלי, מדבר על הצורך להבשיל. והוא קורא להיזהר מבשלות מזוייפת או ׳לכאורה בשלות׳. אי אפשר פשוט לקום בוקר אחד ולהיות בוגרים ועצמאיים. נחוץ זמן. זמן להתנסות, לעשות... אבל לא פחות חשוב- לדעת שיש מי שעומד מאחוריך, יש לך בית מגן ושומר, שאיכפת לו, שאתה שייך אליו.
אנחנו מרגישים את העצמאות שלנו בעיקר כשניתנת לנו אפשרות לפעול ולעשות בחירות. אני מחייכת לעצמי כשאני רואה את הילדים הקטנים שמקוצים את הגבות ואומרים בנחישות ״לא!״ הם עוד לא יודעים מה הם כן רוצים, אבל הם מרגישים את הכוח של הבחירה שלהם, את השליטה שלהם בחייהם. בהצהרת העצמאות של ארצות הברית, בחרו לדבר על שלוש זכויות בסיסיות של האדם:
״מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר״. תפסו אותי המילים ׳רדיפת האושר׳. מכל המילים שבעולם בחרו בשתיים אלו (הצרפתים בהצהרת זכויות האדם והאזרח דיברו על הזכות לקניין). הם לא אומרים מה זה אושר, אלא משאירים לכל אדם לעשות את המסע של עצמו. לחפש. יש במילים האלו תקווה- האושר נמצא איפה שהו שם, צריך פעולה אקטיבית כדי להגיע אליו, לא סתם לחפש- לרדוף! פעולה שדורשת נחישות ודבקות, לקיחת אחריות... וזו זכות טבעית ובסיסית שצריך לאפשר אותה.
בהתנהלות של הבית יש הרבה עניינים של ניהול וקבלת החלטות- דבר שהוא הכרחי וחשוב- יצירת מסגרת, התנהלות טובה ודוגמא לארגון ושליטה. אנחנו מאוד פעילים ודומיננטים בניהול של הבית, אבל יחד עם זה חשוב לאפשר לילדים שלנו להתאמן בעשיית בחירות. לפתח אצלם (בהתאם לגילם) את המיומנויות של אדם בוגר לאפשר להם, להעז, ליזום, להוביל, לעשות, להתנסות וגם לשאת בתוצאות- לחוות הצלחות וכישלונות. לאפשר להם לקחת אחריות על האושר של עצמם ולפעול למענו (להתאמץ, להתעקש...), כשאנחנו ברקע נוכחים, רואים ושמורים.
כל כך חכמים היו הילדים של כתה ו׳- ראו את המרכיבים והמורכבות של עצמאות. יש בה את הנפרדות, את היכולת לקחת אחריות על עצמך ועל רצונותיך ולדעת להביע אותם ולפעול למענם תוך ראיית הסביבה והזולת- להיות מסוגלים לתמוך ולהיתמך, לדבר ולהקשיב- לקחת חלק פעיל במשחק של החיים ו- לשאוף להיות שמחים/ מאושרים. היציאה לעצמאות היא תהליך ארוך של הבשלה וצמיחה. בניית הבטחון העצמי, החוסן, תחושת המסוגלות. האש הזאת- לצמוח, להתפתח ולגדול בוערת בנו בעוצמות שונות מרגע לידתנו ובואו נודה- יש לנו מה ללמוד מהילדים שלנו על אש בוערת על סקרנות ועל צמיחה ...
יום עצמאות שמח