חופשה משפחתית מוצלחת במיוחד

מדהים איך אחת החופשות הכי מוצלחות שלנו כמשפחה, הייתה אל יעד מקרי לחלוטין.

התמונה התהפכה: בדרך כלל בוחרים יעד נחשק ומתחילים בלבחון מה ליעד יש להציע- מתאימים את עצמנו ליעד. הפעם, במוקד עמדו בני המשפחה: מה כל אחד אוהב ורוצה לעשות. רק אחרי שעשינו את הברור הזה, התחלנו לחפש איפה אפשר לעשות את זה. כל אחד ידע שרואים אותו וקשובים אליו.

החוויה המשפחתית התחילה הרבה לפני שעלינו על המטוס ובסופו של דבר התוצאה הייתה פזל רגיש שחיבר את כולם- כל אחד גם קיבל משהו שרצה אבל גם הגיע מוכן להתפשר.

הכול התחיל במייל שאימא שלי קיבלה מבן הדוד שלה שחי בצרפת- ברונו. הוא החלים ממחלה קשה ועמד לחגוג יום הולדת 80. הוא שיתף אותה בחלום שיש לו לחגוג את יום הולדתו, עם כל הענפי המשפחה שהתפזרו בעולם בעקבות מלחמת העולם השנייה. הוא הזמין אותנו לבא לבית הארחה שהזמין, ״מן קיבוץ קטן״ דרומית לברצלונה. אימא שלי שיתפה אותי במייל. משהו בי נידלק. היה לי ברור לגמרי שאנחנו צריכים להיות שם. משהו בדברים שברונו כתב, בחד פעמיות של האירוע ריגש אותי. ״נשלב את האירוע עם החופשה המשפחתית שלנו... כבר נמצא מה לעשות באזור״.

היעד היה נתון- שום מקום באמצע ספרד. בני המשפחה שלי חשבו שהשתגעתי, אבל הייתי נחושה.

אתם צריכים להבין, שאצלנו מדובר במשפחה עם 6 נפשות, שני מתבגרים ובן זוג שהמילה ׳בטן גב׳ מעבירה בו צמרמורת. בעלי רוצה פעילויות אקסטרים, אני רוצה טבע וטיולים, הבת שלי רצתה לשלב שופינג... הגדולים היו בני 15 ו 17 והקטנים בני 11 ו 7 החידה הייתה איך לשלב הכל יחד.

התחלתי לחפש מה לעשות. התברר שמאוד חם בספרד בתקופה הזו של השנה. אחרי חיפושים והתייעצויות נמצא היעד- אנדורה.

המוטו של אנדורה, שמופיעה מתחת לסמל המדינה התיישב לי בול עם רוח העבודה על החופשה: virtvs vnita fortior - ׳מעלות מאוחדות חזקות יותר׳.

בניית הטיול והתיאומים לקחו מספר שבועות: התייעצתי עם כל אחד מבני המשפחה, שיתפתי אותם בהתלבטויות, עד שבסופו של דבר התגבשה תכנית ששילבה טיולים בטבע, טיפוס צוקים, קניוניג, רפטינג, פרק חבלים, טיולי אופניים דאונהיל, מסלול טיפוס, ואפילו מרכז קניות קטן.

מספר ימים לפני היציאה, ישבה כל המשפחה יחד עם תכנית הטיול ועברנו עליה. בסבלנות הקשבנו להערות והחששות של כל אחד, ושיתפנו גם בתקוות ובמחשבות שלנו.

העניין בטיול, שיש המון דברים לא ידועים, המון חוויות חדשות. הדמיון עובד שעות נוספות ומייצר ציפיות. המפגש הזה בין ציפיות/ פנטזיה ומציאות מחזיק פוטנציאל של אכזבה ותסכול. לכן, דווקא בטיול נורא חשוב הדיאלוג, השיתוף בתהליך, בתכנון. השיח המשותף על מה שאנחנו יודעים ומה שאנחנו לא יודעים, מה שאנחנו מקווים. מאוד חשוב להכניס ודאות היכן שאפשר, עוגנים של בטחון: מה התוכנית, מה לוחות הזמנים. שיתוף כל בני המשפחה ומעורבותם בתהליך בניית הטיול מעבירים את האחריות על הצלחתו גם אליהם.

טיול הוא חוויה אינטנסיבית של ביחד לכן מאוד חשוב להתחיל את ה ׳ביחד׳ בזמן התכנון וההכנות.

בקיצור, היה טיול נהדר! אני אישית הכי אהבתי את ה ׳ויה פראטה׳- דרך שעוברת על מצוק, כשאתה מאובטח עם רתמה לכבל שעובר לכל אורך המסלול. המסלול הזה היה בחירה שלי ופשרה של בן זוגי- שהיה מאוד מודאג מחיבור היתדות אל קיר המצוק, עד כמה החיבור שלהן נעשה באופן מיקצועי... ו הוא היה די מבוהל מהגובה. היה מקסים לראות את הבת הקטנה שלי, שהייתה מחוברת למדריך, ובני בן ה 11 מסבירים לאבא שלהם מה הוא צריך לעשות ומה יעזור לו להרגע. הם קיבלו ממנו דוגמא נהדרת של התמודדות עם פחד. וכולנו קיבלנו חוויה משותפת חזקה עם נוף עוצר נשימה.

וכך, אחרי שבוע באנדורה, טעונים בכיף הגדול בחוויה המשפחתית הטובה, עשינו את דרכנו דרומה ליום ההולדת של ברונו. לא היה לנו מושג למה לצפות שם אבל הלב היה פתוח להרפתקאה. ואנחנו הגענו קשובים יותר, ערוכים ופתוחים לתמוך אחד בשני. התאמנו את המוטו של אנדורה לעצמנו:

׳כל אחד מאיתנו הוא אדם שונה. החוויה היא החיבור של כולנו יחד׳

*אני מצרפת כאן את ה- שיר שליווה אותנו לאורך החופשה. שתהנו ותכנסו לאווירה.

https://www.youtube.com/watch?v=LTo0ARPqE6Y