דיאלוג וגבולות

כולם מדברים עליה

שהיא לא צפויה

שיש בה משהו פראי,

צעיר,

לא מתורבת

אפילו ילדותי.

היא חצופה כזאת

קולנית.

מאוד אנרגטית ועצבנית,

רוצה שכל העולם יסתובב סביבה.

כמדריכת הורים,

אני תמיד מחפשת את הדיאלוג.

לא השארתי אותה לבד.

נכנסתי אתה לחדר.

התבודדנו שתינו

נתתי לה את הזמן, שתרגע.

הקשבתי לה

ראיתי אותה-

מה היא רוצה,

מה היא צריכה

וכשמקשיבים-

לא צריך את כל הדרמה

אפשר לעבור לדבר בשקט

הראתי לה שאני רואה אותה

כחלק מהמשפחה

רואה גם עוד צרכים

את הצרכים של אחרים-

הצורך בחברה, בלמידה,

הצורך בפרנסה, בעבודה.

ואולי... כשכולנו נהיה ערניים, אחראים ורגועים

כשנראה את התמונה השלמה,

גם היא הקורונה תירגע

ונוכל לחזור לשגרה.